עומר ונקרט: מהפסטיבל בנובה לשבי חמאס – הסיפור של החטוף שחוזר הביתה

עומר ונקרט, צעיר בן 23 , נחטף לעזה מפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר. לאחר 505 ימים מורטי עצבים בשבי חמאס, הוא ישוב הביתה בשבת הקרובה. זוהי עדות מצמררת על רגעי האימה, תנאי הכליאה הקשים, והמאבק העיקש של משפחתו להשבתו.

מי הוא עומר ונקרט? רקע וחיים לפני החטיפה

עומר ונקרט, בן 23 מגדרה, הוא הבכור מבין שלושה ילדים להוריו, שי וניבה, ואח לרן בן ה-19 ומאיה בת ה-14. בגיל 14 אובחן עומר כחולה בקוליטיס, מחלת מעיים כרונית המחייבת טיפול תרופתי קבוע ותזונה מתאימה. מצב זה הגביר את הדאגה למשפחתו במהלך 505 הימים שבהם היה בשבי חמאס, בשל החשש לבריאותו בתנאי השבי הקשים.

על אופיו המיוחד של עומר סיפרה אימו: "הוא אח מקסים. בינו לבין האחים שלו יש קשר מאוד מיוחד. חייכן, אוהב אדם, חברותי מאוד – מגנט של אנשים. החלום שלו הוא להיות מבקר מסעדות. הוא עצמאי וחרוץ, התחיל לעבוד ולפרנס את עצמו כשהיה בן 17. הוא ניהל מסעדת שף בשם נינה ביאנכה, ועבד קשה בשביל זה". לפני שנחטף, עומר ניהל מסעדה גדולה והיה אמור להתחיל בלימודי מסעדנות.

סבתו של עומר, צילי, היא ניצולת שואה. היא שיתפה על הכאב שחוותה עם חטיפתו של עומר: "זה כאילו מישהו נתן לי פטיש גדול בראש. נפתחו כל הכאבים שהיו לי. זה הכי גרוע שקרה לי. זו השואה האמיתית שלי. אז הייתי תינוקת. אז הייתה לי משפחה. עכשיו, מי יגן עליי? הם בצרות כולם. כואב לי על עומר, אבל כואב לי גם על הילד שלי, הבן שלי, אבא של עומר".

פסטיבל נובה: איך נחטף עומר ונקרט?

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, הגיע עומר למסיבת הטבע "נובה" ליד רעים, יחד עם חברתו קים דמתי ז"ל. בסביבות השעה 6:30, עם תחילת מתקפת הפתע של חמאס, החלו להישמע אזעקות צבע אדום. עומר וקים ניסו להימלט, אך נתקלו במחבלים.

עומר הספיק לשלוח להוריו הודעות מבוהלות: "פחד אלוהים, טילים מעל הראש", ו-"פאק, יש פה יריות אמא". ההודעה האחרונה ששלח, בשעה 7:01, הייתה: "אני מת מפחד".

עדויות קשות מהשבי: מה עבר עומר בשבי חמאס?

עומר הוחזק בתנאים קשים ביותר, כפי שעולה מעדויות של חטופים ששוחררו. ליאם אור, ששהה עם עומר במנהרה במשך 54 ימים, סיפר על רעב כבד, מחסור בתרופות, והחמרה במצבו הבריאותי של עומר: "עומר היה חלש מאוד, איבד משקל בצורה קיצונית, והוא ידע שהוא בסכנה". המזון הדל כלל בעיקר פיתות יבשות ותמרים, והמים סופקו במשורה.

המאבק העיקש: איך פעלה משפחת ונקרט לשחרור עומר?

מאז היוודע דבר החטיפה, משפחת ונקרט ניהלה מאבק בלתי פוסק לשחרורו של עומר. הם השתתפו בעצרות, נפגשו עם גורמים רשמיים, התראיינו לכלי התקשורת, והעלו את המודעות למצבו הרפואי הייחודי של עומר. "נגמר לנו הכוח, אבל אין לי זכות לוותר," אמר אביו, שי ונקרט.

ניבה, אמו של עומר, שמרה על שתיקה במשך חודש, אך לאחר שראתה את תמונות החטופים ששוחררו שברה שתיקה ואמרה: "הזעקה שלנו קיבלה פנים".

עומר ונקרט חוזר הביתה: ההכנות לשחרור והחששות

לאחר 505 ימים בשבי, עומר ונקרט שוחרר. משפחתו, שהתכוננה לרגע הזה במשך חודשים ארוכים, קיבלה אותו בבית. "הכנו לו את החדר, את הבגדים, את האוכל שהוא אוהב," סיפר דודו, ריקרדו. עם זאת, לצד ההתרגשות, קיים חשש גדול ממצבו הפיזי והנפשי: "אנחנו לא יודעים איך הוא ייצא, שמענו שמועות על איך מטפלים בהם," הוסיף ריקרדו.

סרטון של דודו של החטוף ריקרדו לאחר שהתבשר על חזרתו הצפויה של עומר ונקרט החטוף:

הדרך לשיקום: מה צפוי לעומר לאחר השחרור?

עומר צפוי לעבור תהליך שיקום ממושך, הן פיזי והן נפשי. מומחים לטראומה מציינים כי החוויות הקשות שעבר – המחסור, הפחד והאלימות – עלולים להותיר צלקות עמוקות. "השחרור הוא רק ההתחלה," אומרת ניבה, אמו. "המאבק הבא שלנו הוא לוודא שעומר יקבל את כל מה שהוא צריך כדי לחזור לחיים נורמליים."

דמיינו לרגע את עצמכם במקום משפחת ונקרט. את הכאב, את החרדה, את התקווה. עכשיו, עשו משהו קטן שיכול לעזור: שתפו את הכתבה הזו. תנו לסיפורו של עומר להגיע לכמה שיותר אנשים, והצטרפו למאבק להשבת כל החטופים הביתה.

הרגעים האחרונים לפני השבי

עומר ונקרט הגיע למסיבת "נובה" ברעים ב-7 באוקטובר 2023, בסביבות השעה 5:30 לפנות בוקר, שעה בלבד לפני שהחלה מתקפת חמאס. הוא הגיע יחד עם חברה טובה שלו, קים דמתי ז"ל, כדי לבלות ולרקוד. עם תחילת האזעקות והמתקפה, התקשרו ההורים לעומר, והשניים ניסו למצוא מחסה והתבצרו במיגונית.

במהלך המתקפה, עומר התכתב עם הוריו ודיווח להם על יריות ופיצוצים מסביבו. הוא שלח הודעות מפוחדות נוספות שבהן כתב "פחד אלוהים, טילים מעל הראש" ו-"פאק, יש פה יריות אמא". כשנשאל על ידי הוריו אם הוא בסדר, ענה שלא.

בשעה 07:01, עומר שלח הודעה אחרונה למשפחתו: "אני מת מפחד". הודעה זו הייתה האחרונה ששלח למשפחתו במשך 501 ימים, מאז נותק הקשר עמו.

לפי עדויות נוספות, שמונה רימונים נזרקו למיגונית שבה שהה עומר. קים דמתי ז"ל נרצחה, והוא היה מהבודדים שנשארו בחיים. עד ראייה שהיה עם עומר במיגונית סיפר כי לאחר השלכת הרימונים, עומר החליט לצאת ואמר "אני לא נשאר למות פה". למרות שנחטף, ייתכן שהחלטתו היא שהצילה אותו.

עומר וקים יצאו מאזור המסיבה עם רכב לכיוון רעים, שם מצאו מיגונית ועצרו. "זו הייתה אחת משתי המיגוניות שחטפו הכי הרבה", סיפרה אמו.

במהלך אותו יום התברר כי קים נרצחה, ועומר נחטף לרצועת עזה. משפחתו גילתה על חטיפתו מסרטון שהופץ על ידי חמאס, בו הוא נראה שכוב בטנדר, מוקף במחבלים, ואזוק בידיו עם ידיים קשורות לאחור. האם ניבה שומרת את הטלפון הנייד השבור של עומר בתוך מעטפה, לאחר שכחודש לאחר החטיפה הוא נמצא על ידי חייל בשטח שבור לרסיסים, עדות לאירועים הקשים שקרו באותה מיגונית.

גילוי החטיפה

המשפחה גילתה שעומר נחטף כאשר הופץ סרטון של חמאס שבו הוא נראה כפות בג'יפ שחור עם תחתונים בלבד, מוקף חמישה מחבלים שצועקים "אללה אכבר". בהמשך הופץ תיעוד נוסף שבו הוא שוכב כפות על הרצפה בעזה, דבר שהוכיח למשפחה שהוא נמצא שם בחיים.

זמן קצר אחרי החטיפה אמרה אמו, ניבה ונקרט: "ראינו תמונות שלו חי ושלם. הבן שלי עומר, חולה בקוליטיס. ישנן תרופות שהוא נוטל באופן קבוע. יש סכנה אם הוא לא מקבל את התרופות. אני פונה לחמאס – זה על ראשכם, הילדים והזקנים שלא יקבלו את התרופות. זה על ראשכם".

ד"ר עדי פוקס, רופאת המשפחה של עומר, סיפרה בזמנו: "עומר מאובחן עם קוליטיס, הוא בטיפול קבוע של ראפאסל. אם הוא יאבד דם הוא ייעשה אנמי ויצטרך ברזל. התרופה הזו דורשת טיפול וסביבה שקטה. הוא סובל וזה יכול להוביל לסכנת חיים מיידית. זו הסיבה שארגון הבריאות העולמי צריך לשחרר אותו כדי לתת לו לקבל טיפול ולהציל את חייו".

השבי בעזה

תנאי הכליאה הקשים

לפי העדויות, עומר ונקרט, כמו יתר החטופים, הוחזק בתנאים לא אנושיים. אספקת המים הייתה דלה, לעיתים רק 600 מ"ל מים לשלושה אנשים ביום. המזון כלל פיתה יבשה או חתיכת גבינה צהובה. במצבים כאלה, מחלתו של עומר רק החמירה, והוא נותר ללא שום טיפול הולם.

השבי בעזה – עדות מליאם אור

ליאם אור, שנחטף גם הוא והוחזק במנהרה עם עומר במשך 54 ימים, סיפר על ההתמודדות הקשה של השניים עם הרעב, הפחד והיעדר טיפול רפואי. עומר סבל מהחמרה במצבו הבריאותי בשל מחלת הקוליטיס, כשהתזונה שקיבל כללה רק שלושה תמרים ביום ומעט מים. ליאם סיפר: "עומר היה חלש מאוד, איבד משקל בצורה קיצונית, והוא ידע שהוא בסכנה".

אחד הרגעים הקשים ביותר היה כאשר עומר הבין שהוא לא יכול לקבל את התרופות החיוניות לו, למרות תחנוניו בפני שוביו. ליאם ניסה לשמור עבורו אקמול, אך ללא הועיל. "ראיתי איך הוא נאבק להחזיק מעמד, אבל ברור היה שהמצב שלו מידרדר", סיפר ליאם.

דודו של עומר, ריקרדו, שמע שמועות על ההתעללות שעברו החטופים בשבי, וליאם אור סיפר על ההתעללות שהם עברו.

התמודדות המשפחה עם אי הוודאות

מאז שעומר נחטף האדמה רעדה בבית המשפחה. "אנחנו במלחמה בלתי מתפשרת" סיפרה אמו. משפחת ונקרט לא חדלה מלנסות לאתר מידע על מצבו של עומר. אמו, ניבה, סיפרה כי היא נמצאת במצב של חרדה מתמדת."אי הידיעה היא החלק הקשה ביותר, במיוחד כשמדובר בילד שלך," אמרה בראיון. במשך חודשים ארוכים, הם חיפשו כל פיסת מידע, ניסו להגיע לגורמים מדיניים ופעילויות ציבוריות, והשתתפו בהפגנות למען שחרור החטופים.

ניבה החליטה לשבור שתיקה של חודש לאחר שראתה את התמונות הקשות של החטופים ששוחררו, אוהד בן עמי, אור לוי ואלי שרעבי, וסיפרה כי "הזעקה שלנו קיבלה פנים".

המאבק לשחרורו

לאורך כל תקופת השבי, הוריו של עומר פעלו ללא הפסקה להעלאת המודעות למצבו הקשה ולדרישת שחרורו בעסקאות חילופי חטופים. אביו, שי ונקרט, התבטא בעצרת ואמר: ״נגמר לנו הכוח, אבל בכל פינה קטנה, בכל נים בגוף יש לי כוח נוסף, כי אין לי זכות לוותר, אין לי זכות לישון ולעשות דברים אחרים. 24/7 זו משימת חיי ואנחנו נחזיר את כולם הביתה״. הוא אף התראיין לאולפן ynet והעלה את החשיבות הדחופה של שחרור חולים כמו עומר. כמו כן, הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והעלה את החשיבות הדחופה של שחרור חולים כמו עומר.

לקראת השחרור, דודו של עומר, ריקרדו, סיפר כי המשפחה נערכת לקבלתו: "שבוע שעבר אשתי נסעה לגדרה והביאה את הבגדים של עומר לכביסה, היה לנו ריח שזה הולך לקרות. ארגנו לו את כל הבשמים, את האוכל שהוא אוהב, הכנו לו את החדר שלו שהיה סגור קרוב לשנה וחצי. אנחנו מתארגנים ומחכים לבואו".

השחרור הקרוב – התרגשות וחששות

ביום שבת הקרוב, לאחר 505 ימים בשבי, עומר ונקרט צפוי להשתחרר, יחד עם עומר שם טוב, אליה כהן, טל שהם, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. משפחתו הודיעה שקיבלה הודעה רשמית על שחרורו הקרוב. המשפחה מתכוננת לקבלו בחזרה, אך גם מודעת לאתגרים שצפויים לו. "אני רוצה לחבק אותו חזק, אבל יודעת שהוא יזדקק לזמן שיקום", סיפרה אמו, ניבה.

המשפחה הכינה לעומר את החדר שלו מחדש, בגדים חדשים, ואת האוכל האהוב עליו – בתקווה שהוא יוכל ליהנות מהם שוב. למרות ההתרגשות, קיים חשש כבד ממצבו הפיזי והנפשי לאחר יותר משנה וחצי של עינויים והתעללות.

דודו של עומר, ריקרדו, הוסיף כי "ניבה ושי באיזו ירידת מפלס חרדה, ועליית מפלס אדרנלין כי אנחנו לא יודעים מה מצבו. אפילו לא ידענו שהוא בחיים עד עכשיו, לא היה לנו אות חיים מאז היום ה-54. יש לנו הרבה חרדה אחרי שראינו את אוהד, אור ואלי. אנחנו לא יודעים איך הוא ייצא, שמענו שמועות על איך מטפלים בהם וגם ליאם אור סיפר על ההתעללות שהם עברו. ניסינו להוריד ציפיות".

דודו של עומר ציין כי המשפחה הכינה לו את התרופות וכי יעשו לו בדיקה רפואית מקיפה מאוד עם שחרורו, בשל החשש להחמרת הקוליטיס שלו בשבי. "המחלקות הרפואיות מוכנות וכל המשפחה נרתמת. אנחנו מגויסים כמשפחה גדולה אחת לטפל בו, לחזק אותו".

ההורים של עומר תועדו מתחבקים עם הצמידים המיוחדים: "ערוכים לחזרתו מ-7/10". ניבה כתבה: "עומר חוזר! אני ערוכה לחזרתו מ-7 לאוקטובר".

השלכות השבי והשיקום הצפוי: עתידו של עומר ונקרט

מומחים בתחום הטראומה מעריכים כי עומר יצטרך שיקום פיזי ונפשי ממושך כדי להתמודד עם הזוועות שעבר. "אנחנו מדברים על חוויות טראומטיות קשות ביותר, מחסור במזון, פחד מתמיד, והתמודדות עם מוות סביבו", הסביר פסיכולוג המתמחה בטראומה. המשפחה מודעת לכך שתהליך ההתאוששות יהיה ארוך ולא פשוט, אך הם מבטיחים להיות שם עבורו בכל שלב בדרך. "השחרור הוא רק ההתחלה. המאבק הבא שלנו הוא לוודא שעומר יקבל את כל מה שהוא צריך כדי לחזור לחיים נורמליים", אומרת ניבה.

סיום המסע – אך המאבק נמשך

עומר ונקרט חוזר הביתה, אך הדרך להחלמתו עוד ארוכה. משפחתו מקווה לראות אותו מחייך שוב, משתקם בהדרגה, ואולי בעתיד גם מגשים את חלומו ללמוד מסעדנות. "עומר תמיד היה מלא חיים, ואנחנו נעשה הכל כדי להחזיר לו את זה", אמר אביו. שחרורו של עומר מסמל ניצחון קטן בתוך מציאות כואבת, אך גם תזכורת לכך שעדיין ישנם חטופים רבים הממתינים לגורלם.